היום לפני 6 שנים ממש ברגעים אלה שוכבת אני בחדר לידה, סיימתי את חודש
תשיעי לפני שבוע, ויש לו זמן, ברוגע שלו, בזמן שלו.. בלי לחץ. ערב המימונה כולם
בטירוף על החמץ, הלחם, המופלטות ואני שעות בחדר לידה. (ביחס לאחים שלו שיצאו תוך
שעתיים בדיוק, כאן נחשב שעות!)
מכיוון שהכל התארך ולא התקדם שלחתי את אייל להתאוורר ולהביא כמה דברים
מהבית, הוא התעכב קמעה ואז התחילו הצירים (טוב נתנו זירוז בשלב הזה..) תפסתי אותו
בחנייה של הפלאפל בעפולה: "איילי בוא הצירים התגברו" , אייל לא חשב
פעמיים נכנס לאוטו וטס לבית החולים. הוא לא הספיק לקנות ולהשביע את רעבונו ללחם
לאחר שבוע של פסח.
ערב יום הולדת 60 לחמותי, ואנחנו בשעה 22:00 האם יעבור את חצות או לא?
זאת הייתה שיחת המיילדות בחדר. פתאום אחת האחיות אומרת לי (שאני על סף ייאוש
כבר...) הוא יוולד לפני חצות! בבטחה גמורה. "באמת?" התפלאתי ויחד עם זאת
נתמלאתי בכוחות ואנרגיה, הנה הוא עומד לצאת ממש כל רגע. ואכן כך היה בשעה 23:50
יצא רותמי לעולם בתאריך מיוחד משלו והשאיר את יום שאחרי לחגיגה של סבתא.
ורק אז בדרכו הבייתה עבר ליד מאפיית פת לחם שחזרה לעבוד לאחר שבוע
חופש, קנה לחמניות טריות באמצע הלילה והטעם היה פשוט חלומי.
אומרים שילד נולד עם תכונות משלו ושהסביבה מעצבת אותו, אין ספק שרותמי
נולד עדינון, עם המון סבלנות והתחשבות, זה התבטא בלידה, זה התבטא בהנקה, שהוא ממש
עזר לי למרות כל הקשיים והבכי (שלי) היא חיכה בסבלנות ולא נכנס לפאניקה. בנוסף החינוך
שהוא קיבל מהורים רגועים, מסביבה נינוחה וסבלנית רק הוסיפה לו. מקווה שישאר כך. הוא
כזה מדהים ומתוק והאהבה אליו רק הולכת וגדלה!!
חופשת פסח הסתיימה לה, עם ניקיונות, קניות, משפחה, אורחים, ביקורים,
חברים, צעדה, אוכל, על האש, טיולים, מסעדות, ים ובעיקר מנוחה !
לפנינו חודשיים גדושים ועמוסים עד לחופש הגדול..
ואז באות האחיות (לילך, רוית וורד) לביקור ואני כבר בלחץ מהפרידות..
היום פגשנו חברים מ Sunnyvale לממש קצת זמן, היה כל כך
כייף מצד אחד וקשה היה להיפרד....
הגעגועים רבים, החוויות כל כך חזקות ומשמעותיות והאהבה היא מיוחדת מאוד....
מאחלת
לכל משפחתי האהובה, המצומצמת והמורחבת , לכל חבריי באשר הם חג שמח, שתמיד תהא
בליבכם שמחה גדולה!! 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה